<h1>הלכ' ס"ת לר"י אלברצלוני</h1>
<h2>דף ו:</h2>
ואחר שמעבד את הגוילין לשמן צריך לשרטט את היריעות קודם שיכתוב בהן ולא מיבעיא ספר תורה דבעי שירטוט אלא אפילו הכותב שלוש וארבע תיבות מן המקרא אסור לכתוב בלא שרטוט ובפ' קמא דגיטין [ו' ע"ב] גרסינן אמ' ר' יצחק שתים כותבין פיר' בלא שירטוט שלש אין כותבין במתניתא תנא שלש כותבין ארבע אין כותבין ומעשה דמר עוקבא דאמרינן שרטיט וכתב ליה אמרתי אשמרה דרכי וג' ובמסכתא דמגלה [ט"ז ע"ב] לענין מגלה גרסינן אמ' ר' חייה בר אבא אמ' ר' אסי מגלה צריכה שירטוט כאמיתה שלתורה ובבריתא דספרין [עי' פ"א ה"א] תניא ואינו רשאי לכתוב אלא אם כן מסרגל כתב את היריעה שאינה מסורגלת פסולה ובגמ' דאר' יש' במסכתא דמגלה [פ"א ה"ט] גרסי' הלכה למשה מסיני שיהו כותבין בעורות ומסרגלין בקנה פיר' סירגול הינו שירטוט ובטייח תסטיר אלאסטר ותרסימהא ומצאנו איגרותיהן שלגאונים וכתביהן בזמן שכתובין בהן פסוק או פיסוקין מנקדין עליו נקודות מלמעלה ואע"פ שאינו משורטט ואיגלי לן מכלל המעשה שעשו דסברי שהנקודות שמנקדין במקום השירטוט עומדין שהרי הכר גדול הוא וקולא הוא דהקילו בש[עת] הדחק שלא לשרטט באיגרותיהן ומסתברא כותיהו.
<h2>דף מה:</h2>
ולעיניין הפסולין לכתוב ספר תורה שנינו בפרק השולח במסכת גטין אין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות יתר על דמיהן מפני תיקון העולם אמ' ליה רב ביריא לרב אשי יתר על דמיהן הוא דאין לוקחין הא בכדי דמיהן לוקחין שמעת מינה ספר הנמ[צא] ביד גוי קורין בו ומפריק דילמא לגונזו אמ' רב נחמן נקיטינן ספר תורה שכתב מין ישרף כתבו גוי יגנז נמצא ביד מין יגנז נמצא ביד גוי אמרי לה ייגנז ואמרי לה קורין בו ספר תורה שכתבו גוי תני חדא ישרף ותניא אידך יגנז ותניא אידך קורין בו לא קשיא הא דתניא ישרף ר' אליעזר היא דאמ' סתם מחשבת נכרי לעב' זר' ועיקר דברי ר' אליעזר בפ' השוחט במסכתא דחולין [ל"ח ע"ב] שכן שנינו במשנתינו השוחט לנכרי כשירה ור' אליעזר פוסל אמ' ר' אליעזר אפילו שחטה שיאכל הנכרי מחצר הכבד שלה פסולה שסתם מחשבת נכרי לעב' זר' והא דתניא יגנז האי תנא הוא דתאני רב חיננא בריה דרבה מיפשרוניא ספר תורה ספרים תפילין ומזוזות שכתבן מין אסור אשה קטן עבד גוי כותי וישראל משומ[ד] פסולין מאי טעמ' אמ' קרא וקשרתם וכתבתם את שישנו בקשירה ישנו בכתיבה את שאינו בקשירה אינו בכתיבה הא דתניא קורין בו האי תנא הוא דתניא לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן הגוי ובלבד שכתבן כהלכתן מעשה בגוי אחד שהיה כותב ספרים תפילין ומזוזות בצידן והתיר רבן שמעון בן גמליאל ליקח ממנו ומקשינן השתא רבן שמעון בן גמליאל עיבוד לשמן באעי כתיבה לשמן לא באעי מאי איהי דתניא ציפה עליהן עור בהמה טמאה פסולות עור בהמה טהורה כשירות ואע"פ שלא עיבדו לשמן רבן שמעון בן גמליאל אומ' אף עור בהמה טהורה פסולות עד שעיבדן לשמן וקימא לן כרבן שמעון בן גמליאל דבענן עיבוד לשמן מההוא מעשה דהנזקין [לקמן נ"ד ע"ב] דההוא דאתא לקמיה דר' וקימא לן מעשה רב פיר' ומכל מקום קשיא דרבן שמעון בן גמליאל אדר' שמעון גמליאל דהתם אמר עיבוד בעי לשמן והכא כתיבה לשמן לא בעי ואתא רבה בר שמואל לאוקימה בגר שחזר לסורו ואמרינן כל שכן דהוה ליה מין ואוקמה רב אשי שחזר לסורו מחמת יראה פיר' היה מתירא מן הגויים שלא יהרגוהו אבל לבו לשמים לעולם ספר תורה שכתבו גוי גמור אסור וקימ' לן כההיא בריתא מציעיתא דאמר' ספר תורה שכתבו מין ישרף כרב חיננא דהל' כותיה דאמ' ספר תורה שכתבו מין ישרף כתבו גוי יגנז נמצא ביד מין יגנז נמצא ביד גוי לא יגניז ואמרי לה קורין בו ועוד דהא בריתא מציעיתא עדיפא מכולהו דקמיתא [דסתם מחשבת] נכרי לע"ז ורבנן פליגי עליה ולית הל' כר' אליעזר ובתריתא [מוקימנה] כרבן שמעון [בן גמליאל] דאמר לוקח ספרים מן הגוי אע"ג דאוקימנה בגר שחזר לסורו מחמת י[רא]ה... תאני רב חיננא בריה דרבא מיפשרוניא וכול' ועוד דהא מברר טעמא [כל] שישנו בקשירה ישנו בכתיבה ועוד דרב נחמן מסייע לה הילכך... סבירא... סוף שמעתא דרב נחמן דאמ' נמצא ביד גוי אמרי לה יגנז ו[אמ]רי לה קורי[ן]... הרב הגדול טעמ' דמאן דאמ' יגנז דחישינן שמא גוי כתבו הילכך... ידועה בענין בזה וילל וסתם דעתא שלא גוי כתבו ליכא חשש וקורין ביה... שכן לדעת מאן דאמ' קורין בו לכתחלה ולעיניין ספר תורה שכתבו [מין... שאמ' רב נחמן מין לעבו' זר'].
<h2>דף נד:</h2>
ואשר שמעת כי צריך הסופר בעת כתיבתו השם לכנופי בי עשרה לא ידעתי לו עיקר בכל התלמוד ומידת חסידות הוא וקדושתא יתירתא וכל מה דאיפשר ליה לסופר לכווני דעתיה ולקדושי נפשיה בכתיבת השם דכל יקוריה טפי עאדיף ואם אפשר לו להיות מתעטף בציצית ומניח תפילין שפיר דאמי אע"ג דקימ' לן שכל העוסק במצותן פטור ממצוה אחרת וצריך לעשות מה שאמרו רבותינו כי הסופר צריך להתכוון ולכתוב את האזכרות לשמן כלומ' שצריך לכתוב את השם בכוונה ובקדושה בכל יכלתו וכל ספר תורה שלא נכתבו האזכרות שבו לשמן פסול כדגרסינן בפרק הניזקין במסכת גיטין ההוא דאתא לקמיה דר' אמי אמ' ליה ספר תורה שכתבתי לפלוני הזכרות שבו לא כתבתים לשמן אמ' ליה ספר תורה ביד מי אמ' ליה ביד לוקח אמ' ליה נאמן אתה להפסיד שכרך ואין נאמן אתה להפסיד ספר תורה אמ' ליה ר' ירמיה נהי דאפסיד שכר הזכרות שכר כולו מי אפסיד אמ' ליה שאני אומ' כל ספר תורה שאין הזכרות שלו כתובות לשמן אין שווה כלום והקשינו ואמאי ויעביר עליו קולמוס ויקדשו כמאן דלא כר' יהודה דתניא הרי שהיה צריך לכתוב את השם ונתכוון לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דלת מעביר עליו קולמוס ויקדשו דברי ר' יהודה וחכמים אומ' אין זה השם מן המובחר פיר' נמצאת זו ההוראה שהורה ר' אמי שאמ' כל ספר תורה שאין הזכרות שלו כתובות לשמן אינו שווה כלום דלא כר' יהודה דאי כר' יהודה סבירא ליה מפני מה אמר אין שווה כלום והחזרנו אפילו תימ' ר' יהודה עד כאן לא קאמ' ר' יהודה אלא בחדא הזכרה אבל בכוליה ספר לא משום דמיחזי כמנומר ובמסכת גטין בהמביא תנינא [כ' ע"א] פרישנן טעמיהו דרבנן שאמרו אין זה השם מן המובחר דטעמיהו דרבנן משום זה אלי ואנוהו והא דתניא בהניזקין (וכול') ובדוכתא אחריתי (תניא וכול') שנו חכמ' בבריתא דספרים [עי' פ"ה ה"ו] הכותב את השם ואפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו היה כותב חמשה וששה שמות כיון שגומר אחד מהן משיב שאילת שלום כתב את האזכרה פעמים מנקיד את הראשון ומקיים את השני כתב אלף למד מאלהים ויוד הי מייי הרי זה מנקדו הנקודות שאמרו מלמעלה ולא מלמטה ותניא נמי התם אין כותבין את השם אלא מן המובחר כיצד לא יטביל אדם קולמוס שנים שלשה פעמים ויכתוב בו את השם אלא טוב לו פעם אחת וכותב בו את השם. ובירוש' גרסי' בפ' מגלה נקרא' [ה"ט] רב שֵשַע0ה בריה דרב חננאל אמר צריך לכתוב הא למטה מארכובתו שללמד הלייי תגמלו זאת והא דתניא בהניזקין הרי שהיה צריך לכתוב את השם וכול' עיקרה בבריתא דספרים [עי' פ"ה ה"ב וה"ג] והכי תניא רישה הצריך לכתוב את יהודה ונתכוון וכתב את השם תולה לו את הדלת הצריך לכתוב את השם ונתכוון וכתב את יהודה מוחק את הדלת ומתקן את הי האחרון הצריך לכתוב את יהודה ונתכוון וכתב את השם והרי יהודה לפניו מנקדו וכותב את הצריך לכתוב את השם ונתכוון וכתב את יהודה והרי השם לפניו מוחקו וכותב שם אחר הצריך לכתוב את השם וכותב את יהודה וטעה ולא תלה לו דלת ר' יהודה אומ' יעביר עליו קולמוס ויקדשנו וחכמ' אומ' אין זה מן המובחר וכבר אוקימנה להא דר' יהודה בפרק הניזקין בשם אחד ובדוכתא אחריתי אמרי [שם ה"ו] הטובל את הקולמוס לכתוב את השם לא יתחיל מאותו השם אלא יתחיל מן האות שלפניו.
וצריך לעבדן לשום ספר תורה ובפרק השולח גט לאשתו [מ"ה ע"ב] תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר אף עור בהמה טהורה פסולות עד שיעבדן לשמן ומסתברא כותיה ובפרק הניזקין [נ"ד ע"ב] גרסינן ההוא דאתא לקמיה דר' אבהו אמ' ליה ספר תורה שכתבתי לפלוני גוילים שלו לא עיבדתים לשמה אמר לו ספר תורה ביד מי אמ' לו ביד לוקח אמ' לו כשם שנאמן אתה להפסיד שכרך כך נאמן [אתה] להפסיד ספר תורה.
<h2>דף ס.</h2>
ואסור למיקרי בחומשין בציבורא ולא עוד אלא אפילו ספר תורה שחסר יריעה אחת לא מבעי לן למיקרי ביה בבי כנישתא ובפרק הניזקין גרסינן שלחו ליה בני גלילא לר' חלבו מהו לקרות בחומשין בשבת בבית הכנסת לא הוה בידיה אתא שאיל בי מדרשא פשטוה מיהא דאמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' ר' יונתן ספר תורה שחסר יריעה אחת אין קורין בו ובאנו לדחות ולא היא התם פיר' ספר תורה שחסר מחסר במילתיה הכא פיר' החומש לא מחסר במילתיה ופסקינן רבה ורב יוסף דאמרי תרויהו אין קורין בחומשין בשבת בבית הכנסת משום כבוד הציבור. ומשמא דמר רב צמח בר חיים ז"ל אמרו ששאלוהו הא דאמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' ר' יוחנן ספר תורה שחסר יריעה אחת אין קורין בו משום דמחסר במיליה היכא דאכלי עכברים מיריעות שבו ולא מחסר במיליה כלום לא בכתב ולא באותיות אלא בגוילין בלבד קורין בו בצבור או לא והשיב כך ראינו שאם אכלו עכברים מן הספר עד שפחת אורכו מששה טפחים או נמי שפחת גליון שלו מכשיעור שאמרו חכמ' שיעור הגיליון מלמטה טפח מלמעלה שלוש אצבעות נפסל מלקרות בו בציבור ואם אכלו עכברים דבר מועט מן הגליונות בין מלמעלה ובין שלמטה שכשאתה מודד את הספר אתה מוצאו לאורכו ששה טפחים ובגיליון של מלמטה טפח ומלמעלה שלוש אצבעות מותר לקרות בו בצבור וכן הלכה.
